לעמוד הראשי
שלום אורח - כניסה | החשבון שלי | מדף הספרים שלי | תיקיות התוכן שלי

מתוך:  > אביב חדש 17 > שחף

עמוד:20

ארבע פעמים זכה יחזקאל שטריכמן בפרס דיזנגוף לציור . בשנת 1989 הוא היה חתן פרס ישראל . תמונותיו מצגות בגלריות חשובות בארץ ובעולם . אמנות מפשטת אקספרייוניזם בצלאל ברק , ז'ורז'זריצקי , יוסף סטימצקי , אביגדור שטרן , איזיק כנר יהודי - אמריקני . ילד פלא שהפך לאמן בעל שם בעולם כלו . הקים את המרכז למוסיקה בירושלים . איזיק שטרן נולד באוקראינה בשנת 920 1 ועוד בהיותו תינוק הובא לארצות - הברית . הוא החל ללמד לנגן בכנור בגיל שמונה , ושלוש שנים לאחר מכן כבר הופיע כסולן עם תזמורות סימפוניות . אחרי מלחמת העולם השניה התפרסם איזיק שטרן כאחד הכנרים המעלים בעולם . מלבד היותו סולן ידוע הוא השתתף גם בהרכבים קמריים , שהידוע בהם הוא השלישיה שהקים עם הפסנתרן איסטומין והצ'לן רוז . הוא הרבה להופיע ולהפגש עם מוסיקאים צעירים בארצות רבות . שטרן פעל רבות לפתוח המוסיקה בישראל . בשנת 1972 הוא יסד את המרכז למוסיקה בירושלים , שבו הוא מבקר ומלמד תכופות . הוא מהר לבוא לארץ בימי מלחמת המפרץ ( 1990 ) , וכדי לחזק את רוח העם הופיע בהיכל התרבות בתל - אביב . הופעה זו עוררה הדים רבים בעולם . ננגר שיבת ציון כנוי לתקופה בתולדות עם ישראל , שבה שבו גולים מבבל לארץ - ישראל , בעקבות הכרזת כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה , והקימו את בית - המקדש השני . בסוף תקופת בית ראשון , עם כבוש ירושלים על ידי הבבלים וחרבן בית - המקדש ב - 586 לפני הספירה , הגלו רב תושבי יהודה לבבל . בעת שבתם בבבל התגעגעו הגולים לשוב ליהודה , כנאמר בתהלים קלז א : " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון". נביא הגלות יחזקאל והנביא ישעיהו ( " השני") נבאו דברי נחמה על שיבת העם לציון , ובמזמור תהלים קכו א נאמר : " בשוב ה'את שיבת ציון היינו כחולמים". על תקופה זו מספר בספרי המקרא עזרא ונחמיה . נפילת ממלכת בבל ונצחונו של כורש מלך פרס ומדי ( ב - 539 לפני הספירה ) עוררו בקרב גולי בבל תקוה לשוב לציון . ואמנם , המדיניות הסובלנית של הפרסים כלפי העמים השונים בתחומי הארצות שכבשו , התירה קיום פלחנים שונים ושקום מקדשים שנהרסו על ידי הבבלים . בהתאם למדיניות זו פרסם כורש הצהרה שאפשרה לגולי בבל לשוב לירושלים ולבנות את בית - המקדש . ההצהרה התירה לנשארים בבבל לסיע לאחיהם בבנין המקדש . בעקבות הצהרת כורש , יהודים רבים ובראשם ששבצר וזרבבל בן שאלתיאל מבית דוד , עזבו את בבל ובאו ליהודה . שיבת גולי בבל ליהודה נמשכה בגלים מהכרזת כורש ( 538 לפני הספירה ) , עד עלית עזרא ( 458 לפני הספירה ) ונחמיה ( 445 לפני הספירה ) . בתקופה זו נבנה בית - המקדש השני , ירושלים וחומותיה הוקמו מחדש . באספת עם שנערכה בירושלים בהנהגתו של עזרא הסופר , למד עזרא את התורה וחקיה . כעבר שנים אחדות נכרתה בהנהגת נחמיה " אמנה", שבה התחיב העם להבדל מעמי הארץ ולשמר על חקי התורה . התורה נקבעה כבסיס החקי שלפיו התנהלו חיי העם מאז . בבל - גלות בבל בית - המקדש גולה ותפוצה נורש נחמיה עזרא תקופת בית שני שיזף עץ הנמנה עם משפחת האשחריים , הכוללת כ - 50 סוגים וכ - 500 מינים הנפוצים במקומות שונים על פני כדור הארץ . פרי השיזף עגל וצבעו ירק בתחלה , צהבהב עם ההבשלה ואחר כך חום . ציפת הפרי מתוקה . הפרי ידוע בעקר בשמו הערבי " דום". יש חוקרים הסוברים כי השיזף הוא עץ האטד הנזכר במשל יותם בספר שופטים ( פרק ט ) , אך אין הוכחה לכך . עץ השיזף ופריו לשיזף יש מערכת שרשים עמקה וקשה מאוד לעקרו . מסבה זו הוא מצוי בתוך שדות מעבדים רבים ומשמש לצל ולמנוחה . העלים של העץ קטנים , מבריקים ודמויי ביצה . בחרפים קשים נושרים העלים והעץ עומד בשלכת . בבסיס כל עלה נמצאים שני עלי לואי קשים וקוצניים , שאחד מהם הוא קוץ ישר והאחר - קוץ כפוף . הנוצרים מאמינים , כי מענפי השיזף שזרו את זר הקוצים שהונח על ראשו של ישו לפני שנצלב , ולכן שמו המדעי של העץ הוא " השיזף הקוצני של הנוצרי". השיזף פורח כחצי שנה בשנים עד שלושה גלי פריחה . הפרחים קטנים וצבעם ירק - צהבהב . לפרח חמשה עלי גביע , חמשה עלי כותרת וחמשה אבקנים . את הפרחים מאביקים חרקים שונים , ולאחר ההאבקה מתפתחים הפרות . הפרי הוא בית - גלעין כדורי , שגדלו כגדל הדבדבן . בתחלה צבעו ירק , אולם עם הבשילו הוא נעשה צהבהב ואחר כך חום . ציפת הפרי הבשל מתוקה והפרי טעים למאכל . מיני השיזף בישראל בישראל מיצגת משפחת האשחריים על ידי ארבעה סוגים : המפה מתארת את שטח יהודה בימי שיבת ציון . הכנר אייזיק שטרן משקיע זמן ומאמצים כדי לגלות ולטפח כישרונות צעירים בתחום המוסיקה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית,חברה לתועלת ציבורית (חל"צ)
© כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית ולמוציאים לאור השותפים
אינדקס הספרים תקנון הספרייה על הספרייה עזרה