לעמוד הראשי
שלום אורח - כניסה | החשבון שלי | מדף הספרים שלי | תיקיות התוכן שלי

מתוך:  > אביב חדש 8 > יבש גלעד

עמוד:22

והשאירו בחיים רק 400 נערות . את הנערות הם נתנו לנשים לבני שבט בנימין , כדי שהשבט לא יכחד מישראל . פעם נוספת נזכרת העיר בספור על המלך שאול , שהציל את תושבי יבש גלעד מידי נחש העמוני , שאים כי ינקר את עינו הימנית של כל אחד מתושבי העיר , כדי להעטות חרפה על כל ישראל . לאות תודה על כך חלקו תושבי יבש גלעד כבוד לשאול . לאחר שנפל עם בניו בהר גלבע והפלשתים הוקיעו את גויותיהם בחומת העיר בית שאן , הביאו תושבי יבש גלעד בסתר את גויותיהם לקבורה בעירם . זכר לשמה של העיר השתמר עד היום בשם ואדי יאבס , הנשפך לירדן מצפון - מזרח לעג'לון . בנימין מנשה שאול יבשת שטח אדמה גדול מקף מים . יש בעולם שבע יבשות : אסיה , אירופה , אפריקה , אמריקה הצפונית , אמריקה הדרומית , אוסטרליה ואנטארקטיקה . ההבדל היחיד בין יבשת לאי הוא בגדל : גם הגדול באיים על פני כדור - הארץ , גרנלנד , קטן פי ארבעה כמעט מן הקטנה ביבשות , אוסטרליה . אוסטרליה ואנטארקטיקה הן היבשות היחידות השוכנות כל כלן במחצית - הכדור הדרומית . הן גם היחידות שמקפות מים מכל עבריהן ואינן מחברות עם שום יבשת אחרת . אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית מחברות זו אל זו ברצועת אדמה צרה ( אמריקה התיכונה ) , ולכן יש הרואים בהן יבשת אחת - יבשת אמריקה . עוד יותר קל לראות באירופה ואסיה יבשת אחת ( אירסיה ) , כי הן מחברות ביניהן לארך אלפי קילומטרים והגבול ביניהן אינו ברור כלל . ובאמת מבחינה גאוגרפית זוהי יבשת אחת , וההפרדה ביניהן היא בעקר על בסיס היסטורי . אפריקה מחברת אל אירסיה ברצועה צרה בצפון - מזרח מצרים , המקשרת את חצי האי סיני עם מצרים גופא . הוצרות היבשות מפת היבשות היום שונה לחלוטין ממפתן בעדנים גאולוגיים קדומים . אם נתבונן , למשל , בבליטה המזדקרת מצפון - מזרח ברזיל לתוך האוקינוס האטלנטי , נמצא שהיא מתאימה למגרעת מן העבר האחר של האוקינוס , במפרץ גינאה שבמערב אפריקה . בבדיקה נמצא ששני אזורים אלה דומים מאוד בגאולוגיה שלהם , וגם בעולם החי והצומח שלהם . היום כמעט אין עוד ספק שאמריקה הדרומית ואפריקה היו מחברות . לפי התאוריה המקבלת , היו כל היבשות מחברות ביניהן ליבשת ענקית אחת , המכנה " פנגאה". לפני למעלה מ - 200 מיליון שנים , עקב כחות הפועלים בפנים כדור הארץ , החלה היבשת להתפרק לחלקים : אפריקה , מדגסקר ואוסטרליה נעו דרומה , אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית נעו מערבה , ואלו אירסיה - יבשת גדולה הכוללת את אירופה ואסיה , ללא הודו - נעה צפונה . לאחר זמן נתקה הודו מאפריקה ונעה אף היא צפונה , עד שהתחברה עם אסיה . תאוריה זו , שכנתה " נדידת היבשות " והיום היא ידועה בשם " טקטוניקת הלוחות", נתמכת בממצאים רבים ומסבירה תופעות גאולוגיות רבות , כגון רעשי אדמה , הוצרות הרי געש , רכסי הרים , שברים ועמקים , וכן תופעות רבות , כגון תפוצה של משפחות צמחים ובעלי - חיים על פני כדור - הארץ . בטבלה להלן מובאים שטחן של היבשות , מספר תושביהן והצפיפות הממצעת של האכלוסיה לקילומטר רבוע ( הנתונים משנת 1995 ) . י"ג עקרים עקרי האמונה היהודית , כפי שנקבעו ונסחו על ידי הרמב"ם במאה ה - 12 . כל אחד מן העקרים פותח במלים " אני מאמין באמונה שלמה". שלושה - עשר העקרים הם מעין הצהרה של היהודי המאמין . הנסח המובא בסדורי התפלה הוא קצור של י"ג העקרים , שקבע הרמב"ם ביתר פרוט . כל העקרים המקצרים פותחים במלים " אני מאמין באמונה שלמה". הפסוק השנים - עשר של ה " אני מאמין " נשא בפיהם של יהודים שנספו בשואה והלחן באותה עת . ואלה העקרים : א . אני מאמין באמונה שלמה שהבורא לפני כ - 200 מיליון שנה היתה רק יבשת אחת ענקית בעולם , שהגיאולוגים קוראים לה " פוגיאה"- . כלל האדמה " ביוונית . אם נסתכל היטב בתרשים א , נמצא קווי מתאר של היבשות הקיימות בימינו . בתרשים ב רואים את כדור הארץ כפי שהיה לפני כ - 120 מיליון שנה . אמריקה הדרומית עדיין " דבוקה " לאפריקה ואנטארקטיקה - לאוסטרליה . תרשים ג מתאר את פני כדור הארץ לפני כ - 60 מיליון שנה : אמריקה התרתקה לגמרי מאירופה ומאפריקה , ועל ידי כך התרחב שטח המים ביניהן - הלוא הוא האוקיינוס האטלנטי . באוקיינוס ההודי חל שינוי רב : מדרום ליבשת אסיה אנו רואים אי גדול , שהיה סמוך לאפריקה ומאז נדד צפונה , אך עדיין לא התחבר ליבשת . אי זה עתיד להיות חצי מהאי של דרום הודו . הבדל אחר : אוסטרליה עדיין סמוכה לאנטארקטיקה . אחר כך התרחקו זו מזו : אוסטרליה נדדה צפונה ואילו אנטארקטיקה - דרומה , עד שהתקבל המצב המוכר לנו היום , תרשים ד ) .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית,חברה לתועלת ציבורית (חל"צ)
© כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית ולמוציאים לאור השותפים
אינדקס הספרים תקנון הספרייה על הספרייה עזרה